יום ראשון, 16 בדצמבר 2012

תחילתו של החזון

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, באמת עלתה במוחי מחשבה, שאולי באמת נפתור את בעיית היהודים אם נתנצר כולנו??
אך המחשבה הזו נדחתה במהירות ולא היו לא תוצאות.

במסגרת עבודתי ככתב בעיתון "נויה פרייה פרסה" נשלחתי לסקר את משפט דרייפוס, (דרייפוס היה קצין יהודי שהואשם בבגידה למרות שאינו עשה דבר, אלא רק בגלל היותו יהודי).
הזדעזעתי מן המאורע! כמות האנטישמיות ששררה בחדר גרמה לי להרהר מחדש בבעיית היהודים.

החלטתי! היהודים אינם יכולים להשתלב בגולה, הם צריכים מדינה משלהם- מדינת יהודים.
הרגשתי שאני צריך להתחיל לנסות להקים מדינה יהודית.
תחילה, הלכתי לשכנע יהודים עשירים שיתמכו בתנועה הציונית שבהנהגתי.
שלחתי מכתב אל הברון הירש ואף פניתי אל הברון רוטשילד אך בשני המעשים הרגשתי אכזבה.
הברון הירש היה עסוק במציאת מדינות מפלט ליהודים והברון רוטשילד עדיין לא התחייב לרעיון הציוני.
כבר לא ידעתי מה לעשות! החלטתי שאני צריך לפנות ישירות לעם היהודי.
לכן כתבתי את הספר "מדינת היהודים" בו פרסמתי את הפתרון לבעיית היהודים.
הייתי מיואש.. פניתי אל הסולטאן העות'ומאני בקושטא, אל הסולטאן עבדול חמיד השני, אל קיסר גרמניה ועוד רבים, אך כולם דחו את הצעתי.
 



בתמונה: הטקס בו הסירו את דרגותיו של דרייפוס.















תגובה 1:

  1. שחר יקרה, מבין כל הדמויות שעמדו לרשותכם לכתוב את הביוגרפיה שלהם, דווקא להרצל, הדמות שבחרת, יש הכי הרבה מקורות מידע בעברית. אני יודע שכל חיפוש ברשת האינטרנט תמציא לנו מגוון ענק של מידע על חייו ופועלו של הרצל. לדאבוני הרב עבודתך מתומצתת מאד ואינה עומדת בדרישות וחבל בעיקר משום שאת תלמידה ברוכת כשרונות, יוזמת ותמיד שואפת לטוב ביותר.

    השבמחק